הבורסה של כוויית משיקה פלטפורמת מסחר המופעלת על ידי NASDAQ OMX

NASDAQ OMX Group, Inc. (Nasdaq:NDAQ הודיעה שהבורסה של כוויית (KSE) השיקה בהצלחה את פלטפורמת המסחר החדשה שלה המופעלת על ידי NASDAQ OMX. פלטפורמת המסחר החדשה של KSE מבוססת על טכנולוגיית X-stream המוכחת של NASDAQ OMX ותתמוך בשלב הראשון במסחר במניות וחוזים עתידיים, ועוד מוצרים נגזרים ואגרות חוב יתווספו בשלב הבא. NASDAQ OMX סיפקה ל-KSE טכנולוגיה לחישוב מדדים ופתרון מעקב המופעל באמצעות SMARTS.

תמונה שנלווית להודעה הזאת זמינה בכתובת http://www.globenewswire.com/newsroom/prs/?pkgid=12853

NASDAQ OMX ו-KSE חתמו על הסכם שותפות באוקטובר 2009 להספקת פתרונות טכנולוגיים ומומחיות בייעוץ עסקי כדי לעזור ל-KSE במאמציה לפתח את שוקי ההון שלה ולבסס את כוויית כמרכז פיננסי אזורי. ההתקנה על ידי KSE של טכנולוגיית מסחר ומעקב מובילה בעולם היא רכיב מפתח באפשור שירותים ומוצרים חדשים שנסחרים בבורסה וציות הדוק יותר לתקנים בינלאומיים ופרקטיקות מיטביות של הענף.

פלטפורמת מסחר: עיסאם אלוסאימי, מנהל המשרד לניהול פרויקטים של KSE, אמר: "KSE שמחה להפעיל את X-stream, שהיא מערכת חזקה וגמישה. היא תתמוך בפיתוח שוקי ההון בכוויית ובמשימה של כווית להפוך למרכז פיננסי אזורי. במסגרת השותפות שלנו עם NASDAQ OMX, הצוות שלנו ב-KSE הפיק תועלת רבה מהעברת ידע וניסיון ממקצועני השוק המנוסים של NASDAQ OMX בכל תחומי הפעילות שלנו; לא רק בהתקנת X-stream ומערכת המעקב SMARTS, אלא גם ביוזמות כמו הצגת המדד שאפשר להשקיע בו "KSX 15", מגזרים חדשים והצעות למנגנוני אחרי מסחר חדשים. אנו מצפים לבנות על הבסיס הזה כדי להביא לשוק שלנו עוד פיתוחים חיוביים וחשובים לתועלת המשקיעים, החברות הרשומות, משתתפי השוק והכלכלה של כוויית באופן כללי".
פלטפורמת מסחרL לארס אוטרסגארד, סגן נשיא בכיר, NASDAQ OMX Market Technology, אמר: "KSE היא דוגמה מצוינת של שותפות עם לקוח שמגיעה מעבר לטכנולוגיית מסחר וכוללת גם את שירותי הייעוץ שנחוצים להפעלת שווקים יעילים. KSE התקינה מערכת עדכנית ביותר שתגביר את המודעות של המשקיעים באזור ואנו מצפים להמשיך ולתמוך בפיתוח השוק שם. ל-NASDAQ OMX יש כיום עמדת הובלה במזרח התיכון עם בסיס לקוחות גדול ויותר משני עשורים של ניסיון באזור הזה הצומח במהירות".
טכנולוגיית X-stream של NASDAQ OMX מותקנת ב-22 שווקים ברחבי העולם. X-stream היא מערכת מרובת נכסים שעומדת בתקנים בינלאומיים ויכולה לטפל במניות, סחורות, אג"ח, קרנות סל, חוזים עתידיים, אופציות, החלפות ונגזרים בפלטפורמה אחת.

אודות NASDAQ OMX

NASDAQ OMX Group, Inc., הממציאה והמשנה של הבורסה האלקטרונית, מניעה כלכלות באמצעות טכנולוגיות מהפכניות לכל מחזור החיים של עסקה – מניהול סיכונים דרך המסחר

והמעקב ועד לסליקה. בארה"ב ובאירופה אנו הבעלים והמפעילים של 24 שווקים, שלוש מסלקות וששה גופי משמורת ניירות ערך מרכזיים התומכים במניות, אופציות, השקעות עם הכנסה קבועה, נגזרים, סחורות, חוזים עתידיים ומוצרים מובנים. הטכנולוגיה שלנו, המסוגלת לעבד יותר ממיליון מסרים בשנייה במהירויות של פחות מ-80 מיקרו שניות עם זמן פעולה תקינה של 99.999%, מניעה יותר מ-70 בורסות ב-50 מדינות מפותחות ומתפתחות אל העתיד, ומבצעת אחת מכל עשר עסקאות במניות בעולם. מוצרי הנתונים והמדדים הכלל עולמיים עטורי הפרסים שלנו הם אמות המידה בענף הפיננסים. כביתן של 3,400 חברות רשומות עם שווי שוק של 5.1 טריליון דולר שהחידושים שלהן מעצבים את העולם, אנו נותנים לרעיונות של מחר גישה להון היום. ברוכים הבאים למקום שבו העולם קופץ קפיצה גדולה קדימה, כל יום. ברוכים הבאים למאה של NASDAQ OMX. NASDAQ OMX Nordic ו-NASDAQ OMX Baltic הן לא ישויות משפטיות אלא תיאור של השירותים הנפוצים מהבורסות של NASDAQ OMX בהלסינקי, קופנהגן, שטוקהולם, איסלנד, טאלין, וילנה וריגה.

לפרטים נוספים, בקרו באתרwww.nasdaqomx.com עקבו אחרינו בפייסבוק (http://www.facebook.com/NASDAQ) ובטוויטר (http://www.twitter.com/nasdaqomx). (סימול: NDAQ ומשתתפת במדד S&P 500)

הערת אזהרה לגבי מידע צופה פני עתיד

העניינים הנדונים בזאת כוללים מידע צופה פני עתיד שנמסר בהתאם להוראות "הצהרת חוף מבטחים" של Private Securities Litigation Reform Act של 1995. מידע זה כולל אך לא רק מידע על המוצרים והיצע השירותים של NASDAQ OMX. אנו מזהירים שמידע זה אינו מהווה ערבות לביצועים עתידיים. התוצאות בפועל עשויות להיות שונות באופן משמעותי מהתוצאות הנאמרות במידע הצופה פני עתיד או המשתמעות ממנו. במידע צופה פני עתיד מעורבים מספר סיכונים, אי ודאויות או גורמים אחרים שמעבר לשליטתה של NASDAQ OMX. הגורמים כוללים אך לא רק את הגורמים המפורטים בדוח השנתי של NASDAQ OMX על גבי טופס K-10 ודוחות תקופתיים המוגשים לרשות לניירות ערך של ארה"ב. איננו מתחייבים לפרסם תיקונים כלשהם למידע צופה פני עתיד כלשהו.

בואו השקיע באתר איטריידר – אופציות בינאריות

נאי הרקע 
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.4%, בגבול העליון של התחזיות המוקדמות ומעל לתוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה. באינפלציה של 12 החודשים האחרונים נשמרה בחודשים האחרונים יציבות סביב מרכז היעד, ושיעורה בחודש מארס היה 1.9%.

תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ואלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק על 12 המדדים הקרובים שמרו על יציבות ברמה של 2.5%. ציפיות האינפלציה לטווח של שנה על פי שוק ההון (break even inflation) ירדו מכ-3% בתחילת החודש ל-2.5% בימים האחרונים, הירידה בצפיות משוק ההון היא בעיקר בעקבות התפוגגות ההטיה העונתית בחודשים האחרונים. לחודשים אפריל ומאי צופים החזאים עליות של 0.9% ו-0.4%, בהתאמה – שיעורים גבוהים יחסית, בעיקר בגלל גורמי עונתיות. בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נשמרה יציבות ברמות של 2.6% ו-2.4%, בהתאמה. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור ולפי עקום המק"ם מגלם ריבית של 2.7% ו-2.6%, בהתאמה. לפי תחזיות החזאים יהיה שיעור הריבית בעוד שנה, בממוצע, 2.6%, לעומת שיעור 2.5% שהם חזו, בממוצע, בחודש שעבר. החזאים צופים שריבית בנק ישראל לשלושת החודשים הקרובים תישאר ללא שינוי.

הפעילות הריאלית: הנתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש עקביים עם תחזית הצמיחה שפורסמה בחודש שעבר על ידי בנק ישראל, לפיה הצמיחה ב-2012 תעמוד על 3.1%, ולפי הסקרים פחת החשש לירידה נוספת בקצב גידולו של התוצר. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2011 עודכנו כלפי מעלה. שיעור צמיחתו של התוצר לאחר העדכון היה 3.4%, בדומה לשיעורו ברביע השלישי. סקר החברות והעסקים של בנק ישראל מצביע על האצה של פעילות המגזר העסקי ברביע הראשון של 2012, והציפיות לגבי הפעילות ברביע השני הן חיוביות, בעיקר בענפי המסחר והשירותים העסקיים. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לרביע הראשון של השנה מצביע על בלימת ההאטה ועל שיפור משמעותי בחודש מארס בציפיות לגבי הפעילות העתידית. מדד החיפושים ב"גוגל", המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר משמש אינדיקציה לביקושים במשק בחודשים הקרובים, צופה צמיחה של הביקושים מעבר למגמתם עד כה. מדד מנהלי הרכש עלה בחודש מארס לרמה של 46.3 נקודות, המשך לעלייתו בחודש הקודם, תוך שינוי חיובי במרבית רכיביו, אך הוא עדיין נמוך מ-50 נקודות, הרמה המבדילה בין התכווצות להתרחבות של הפעילות. המדד המשולב לחודש מארס עלה ב-0.2%. באשר לרכיבי המדד: מדד הייצור התעשייתי ירד בפברואר בשיעור של 2.2%, לאחר עליה בו של 0.7% בינואר. מדד הפדיון של המסחר והשירותים נותר ללא שינוי בפברואר לאחר ירידה בו של 1.8% בחודש ינואר. נמשכת החולשה בייצוא הסחורות ובחודש מארס ירד הייצוא ב-1.2%, בהמשך לירידה של 0.6% בחודש פברואר.

שוק העבודה: החודש פורסם סקר כוח האדם לחודשים ינואר ופברואר, במתכונת חדשה. לפי סקר זה שיעור האבטלה עמד בפברואר על 6.5%, לעומת 6.6% בינואר ו-6.7% ברביע האחרון של 2011 בנתונים המשורשרים. זאת לעומת אבטלה של 5.4% ברביע האחרון של 2011, שנמצאה בסקר במתכונתו הקודמת. שיעור ההשתתפות בפברואר ירד ל- 62.2%, מ- 62.6% בינואר. שיעור התעסוקה ירד ל- 58.2% בפברואר מ-58.4% בינואר. שיעורי האבטלה המתקבלים מהסקר במתכונתו החדשה מרעים את מצבה של ישראל בהשוואה בין-לאומית, אך עדיין מותירים אותה במקום טוב יחסית לרבות מהמדינות המפותחות. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש מארס גבוהים נומינלית בכ-4.5% מאשר במארס אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.5% בחודש פברואר. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים נובמבר עד ינואר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-0.6% וב-0.1%, בהתאמה.

הערכות חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פרסמה בחודש שעבר את התחזית המקרו-כלכלית הרבעונית, על פיה התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.5%. התחזית צופה לארבעת הרביעים הבאים אינפלציה של 2.6%, ושיעור הריבית הממוצע הצפוי לרביע הראשון של 2013 הוא 2.5%. הריבית צפויה להתחיל לעלות באמצע 2013; זאת בהנחה שתהיה התאוששות בכלכלה העולמית.

נתוני תקציב הממשלה: ברביע הראשון של השנה הסתכם הגירעון המקומי בכ-0.4 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של כ-2.4 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. גירעון זה גבוה במקצת ביחס לתוואי העונתי המתיישב עם הגירעון השנתי החזוי, 3.3%, ועולה בהרבה על התוואי התואם את יעד הגירעון הקבוע בחוק – 2%. עיקר החריגה מהתוואי נובע מתקבולי מסים נמוכים מהצפוי בחודשים פברואר ומארס. כמו כן, התחייבויות הממשלה לשנה הזו (הסכמי שכר, הוצאות בטחוניות ועוד) גבוהות בכ- 6 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאה בתקציב. ואולם, ראוי לציין שבעבר הממשלה לא סטתה ממסגרת ההוצאות בתקציב ולפיכך, הסיכון לעליה נוספת בגרעון הנובעת מפריצת מסגרת התקציב קטן בהרבה מזה של ירידה אפשרית נוספת בתקבולי הממשלה.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/3/12, ועד 20/4/12 נחלש השקל כנגד הדולר בכ-0.6%. מול האירו התחזק השקל ב-0.45%, וזאת בדומה למגמה העולמית של מרבית המטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-0.25%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/3/12, ועד 20/4/12 עלה מדד ת"א 25 ב-2.2%. זאת כתיקון של חלק מביצועי החסר מתחילת השנה, כהמשך למגמה החיובית מהחודש הקודם ובניגוד למגמה העולמית הכללית. בשוק האג"ח הממשלתיות ירדו התשואות – בעיקר באפיק השקלי, תוך ירידה בציפיות האינפלציה למרבית הטווחים. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב שב להתרחב החודש, בכ-25 נ"ב, והגיע ל-270 נ"ב; זאת עקב ירידת תשואות חדה יותר בארה"ב. תשואות המק"ם נותרו ללא שינוי לאורך כל העקום סביב רמה ממוצעת של 2.6%; זאת למרות יציאה משמעותית של זרים בתחילת החודש עקב פדיון סדרה וירידה בציפיות השוק לגבי הורדות ריבית נוספות על ידי בנק ישראל. ירידת חלקם של תושבי חוץ במק"ם נמשכה, והחודש ירד סך החזקותיהם אל מתחת ל-4%. מגמת הפדיונות מהקרנות הכספיות נעצרה החודש, ונרשם מעבר לצבירה חיובית של כ-500 מיליון ש"ח. צבירה חיובית נרשמה גם בקרנות הקונצרניות, וזאת בהיקף של כ-800 מיליון ש"ח. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט החודש, ל-191 נ"ב, לעומת כ-195 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד 20 ו-40 עלו בכ-1.6 ובכ-0.8%, בהתאמה; זאת כחלק מהמגמה המקומית החיובית, וגם על רקע עדכון מדדי התל-בונד בתחילת החודש, אשר הגדיל את משקל הבנקים במדדים אלו. מירווחי התשואות של התל-בונד הצטמצמו החודש.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו במארס עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-0.9%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש פברואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.6%, לרמה של 771 מיליארדי ש"ח. העלייה בחוב נבעה בעיקרה מגידולה של יתרת האשראי ממערכת הבנקאות. יתרת האשראי למשקי הבית ירדה בחודש פברואר ב-0.3%, ל-365 מיליארדי ש"ח, אך מתוכה עלתה יתרת האשראי לדיור ב-0.3%, לרמה של 260 מיליארדי ש"ח. למרות עלייה של כ-14% בביצועי המשכנתאות במארס (חלקה ככל הנראה מסיבות עונתיות), היה סך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו במארס נמוך ב-3% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי 2011. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר במארס ברמה של כ- 27%. שיעורי הריבית על המשכנתאות בכל המסלולים ירדו החודש.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.4%. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה סעיף זה ב-4.4%. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ינואר פברואר ב-0.3%, לאחר שירדו ב-0.1% בדצמבר 2011 וינואר. נמשכת הירידה בשיעור השינוי של מחירי הדירות בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים; זה עמד במארס על 3.2% לעומת 4.1% בחודש הקודם. היחס בין מחירי הדירות לשכר הדירה עלה ב-0.1% בינואר, אך נותר נמוך ב-3.1% מהשיא שנרשם במארס 2011.
נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש ינואר על 44,587 ו-33,712, בהתאמה, לעומת 44,575 ו-33,994 בחודש הקודם. אמנם בפברואר ירד מספר הדירות למכירה ביוזמה פרטית ב-3%, אולם ירידה זו באה לאחר גידול משמעותי מאז הרביע השני של 2011, תוצאת עלייה חדה בהתחלות הבנייה החל מסוף 2009; לפיכך מספר הדירות למכירה הוא עדיין ברמת השנים 2003–2007.
ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להמשיך ולמתן את עליית מחירי הדיור.

המשק העולמי: לאחר תקופה של רגיעה יחסית בחששות מפני משבר החוב באירופה, שבו ועלו החששות בעיקר כתוצאה מהמצב בספרד ובמידה מסוימת באיטליה. נתוני המקרו בעולם המשיכו גם החודש להצביע על קצב התאוששות איטי של הכלכלה העולמית, תוך האטה מסוימת של הצמיחה בארה"ב. בשווקים המתעוררים נמשכה המגמה המעורבת, ונתון הצמיחה בסין היה נמוך מהצפוי. החודש עדכנה קרן המטבע הבין-לאומית כלפי מעלה את התחזית לגבי הצמיחה והיקפי הסחר העולמיים – ביטוי לשיפור שחל בשווקים מאז החמרת משבר החוב באירופה בסוף 2011. תחזיות הצמיחה לשנים 2012 ו-2013 הועלו ב-0.2% ו-0.1%, לרמות של 3.5% ו-4.1%, בהתאמה, ותחזיות הגידול של הסחר העולמי הועלו ל-4% ו-5.6%, שיפור של 0.2% לעומת התחזית הקודמת. עם זאת, הדגישה הקרן את הסיכונים בתהליך ההתאוששות. האינפלציה בעולם נותרה מרוסנת, ומחירי הסחורות ירדו החודש. מרבית הבנקים המרכזיים הותירו את הריבית החודש ללא שינוי.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי ברמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

• מדד מארס עלה ב-0.4%, בגבול העליון של התחזיות המוקדמות עבורו. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת זה החודש השלישי ברציפות, בסביבת מרכז יעד האינפלציה ובחודש מארס עמדה על 1.9%. סעיפי הדיור והאנרגיה המשיכו להוות גורמים משמעותיים באינפלציה. הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות סביב 2.5%. רמתן הגבוהה יחסית נובעת בעיקר מהעליה המתמשכת במחירי האנרגיה, למרות ירידה מסוימת בשבועות האחרונים, ומצפיות שסעיף שכר הדירה במדד המחירים לצרכן ימשיך לעלות בקצב גבוה יחסית. ככל הנראה לא ניכרים לחצי ביקוש אינפלציוניים מקומיים אחרים. הצפיות לריבית בנק ישראל משקפות יציבות בחודשים הקרובים.
• הנתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש עקביים עם תחזית הצמיחה שפורסמה בחודש שעבר על ידי בנק ישראל, לפיה הצמיחה ב-2012 תעמוד על 3.1%. הצפיות של החברות לפעילות בעתיד, על סמך הסקרים השונים, חיוביות מעט יותר מאשר בסקרים הקודמים.
• לאחר תקופה של רגיעה יחסית בחששות מפני משבר החוב באירופה, החודש הן שבו ועלו. נתוני המקרו בעולם המשיכו גם החודש להצביע על קצב התאוששות איטי של הכלכלה העולמית תוך האטה מסוימת בצמיחה בארה"ב ובסין. יחד עם זאת, החודש עדכנה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה והיקפי הסחר העולמיים במעט כלפי מעלה תוך הדגשה של הסיכונים בתהליך ההתאוששות.
• רמות הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. בעבר הצהיר ה-Fed כי בכוונתו לשמור על רמת הריבית האפסית, לכל הפחות עד לסוף 2014.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.

הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש מאי 2012 יפורסמו ב-7/5/2012.
החלטת הריבית לחודש יוני 2012 תתפרסם ביום שני ה-28/5/2012 , בשעה 17.30.

/2012104

סקר הערכת המגמות בעסקים: רבעון ראשון (ינואר- מרס) 2012

Business Tendency Survey: First Quarter (January – March) 2012

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) החלה לבצע בחודש דצמבר 2010, סקר חודשי שוטף חדש – סקר הערכת המגמות בעסקים (Business Tendency Survey). הסקר מהווה חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD . המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה.

התוצאות מנותחות באמצעות מאזן. המאזן הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה.

הסקר מתבצע בענפים העיקריים של המגזר העסקי: תעשייה, בינוי, מסחר קמעונאי, שירותים ומלונאות, ראו בהודעות החודשיות לעיתונות.

מאזן כללי

לנתוני תרשים 1

ניתן לראות שקיימת עלייה במאזן הכללי מחודש דצמבר 2011 לאחר ירידה רצופה של שישה חודשים (מחודש מרס 2011  ועד חודש ספטמבר 2011). מדד שלילי נצפה החל מחודש מאי 2011, כלומר, החל מחודש זה, יותר מנהלים חושבים שיהיה רע מהרגיל לעונה.

 הערכות לגבי שער החליפין של דולר ארה"ב

לנתוני תרשים 2

על פי נתוני הסקר, ציפיות מנהלי החברות במגזר העסקי לגבי שער החליפין של דולר ארה"ב בעוד שניים עשר חודשים גבוהות מהציפיות של המנהלים בעוד שלושה חודשים: בחודש מרס משיבי הסקר ציפו כי שער החליפין של דולר ארה"ב כעבור שניים עשר חודשים (במרס 2013) יעמוד על 3.86 שקל לדולר, לעומת ציפיות המנהלים  ששער החליפין של דולר ארה"ב כעבור שלושה חודשים יהיה 3.80 שקל לדולר (ביוני 2012). הפער בין שני המספרים משקף צפי לפיחות של 1.6% בשער החליפין של דולר ארה"ב בין יוני 2012- מרס 2013 – ראה תרשים 2.

השוואת ציפיות המנהלים לשער החליפין של דולר ארה"ב בפועל (בעת ביצוע הסקר) מלמדת שמחודש אוגוסט 2011 ועד חודש ינואר 2012 הציפיות של שער החליפין של דולר ארה"ב בעוד שלושה חודשים ושער הדולר היציג בפועל היו כמעט זהות לחלוטין , בחודשים פברואר ומרס 2012 הצפיות של שער החליפין של דולר ארה"ב (גם בעוד שנים עשר חודשים וגם בעוד שלושה חודשים) גבוהות לעומת שער הדולר היציג הממוצע באותו החודש.

הערכות לגבי השינויים במדד המחירים לצרכן

תרשים 3 מציג את הערכות מנהלי החברות בתקופת הסקר כלפי השינויים הצפויים במדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הקרובים ובשניים עשר החודשים הקרובים. כך, במהלך חודש מרס 2012, המשיבים בסקר העריכו כי בשניים עשר החודשים הקרובים, (כלומר עד מרס 2013) צפוי שינוי מצטבר של כ-2.59% במדד המחירים לצרכן. זאת לעומת הציפיות לשינוי מצטבר של 3.12% (בחישוב שנתי), בשלושת החודשים הקרובים (עד יוני 2012).

לנתוני תרשים  3

בהסתכלות על התפתחות הציפיות בתקופת הסקר ניתן לציין כי הציפיות לשינויים במדד המחירים לצרכן בעוד שניים עשר חודשים (עד מרס 2013) היו יציבות יחסית ונעו בין 2.5% ל-3.3%, בשעה שציפיות לשינויים בשלושה חודשים עלו בהדרגה ל- 4.3% ביוני 2011 וירדו חזרה לרמה של 3.1% בחודש מרס 2012 – ראה תרשים 3.

לנתוני תרשים  4

מהשוואה של הערכות מנהלי החברות, שדווחו בחודש מרס 2012 ובחודש דצמבר 2011 על שיעור עליית המחירים לצרכן בעוד שלושה חודשים, עולה כי לא חל שינוי מהותי בהערכותיהם- ראה תרשים 4. אצל רוב המשיבים בסקר במרס 2012, הציפיות לעליית מדד המחירים לצרכן כעבור שלושה חודשים (בחישוב שנתי),  כמעט זהות להערכות שנצפו בחודש דצמבר 2011.

לנתוני תרשים 5

מהשוואה של הערכות מנהלי החברות, שדווחו בחודש מרס 2012 ובחודש מרס 2011  על שיעור עליית המחירים לצרכן בעוד שניים עשר חודשים, עולה כי הציפיות לעלייה במחירים לצרכן מתונות יותר בדיווחים של חודש מרס 2012 (שיעור ממוצע של עליית המחירים עמד על %2.59) מאשר בדיווחים של חודש במרס 2011 (שיעור ממוצע של עליית המחירים עמד על %3.13) – ראה תרשים 5.

המגבלות לביצוע פעילות

בגרפים להלן ניתן לראות את ממוצע המשיבים ברבעון הראשון למגבלות נבחרות לפי חומרת המגבלה בכל ענף כלכלי. בנוסף צוין בתחתית המגבלה כמה משיבים ענו לא רלוונטי על כל מגבלה (יחד מסתכם ל- 100% משיבים).

ענף התעשייה

בענף התעשייה ישנן מספר מגבלות שבהן יותר מ-35% מהמנהלים השיבו שהמגבלה אינה רלוונטית.

המגבלות הללו הן:

"שחיקה ברווחיות הייצוא" (38%) ו – "מחסור בהזמנות לייצוא" (39%). (לרוב מדובר בחברות שאינן מתעסקות בייצוא).

בנוסף מעל 65% מהמנהלים השיבו שהמגבלה "קשיים בהשגת אשראי חוץ בנקאי" אינה רלוונטית.

במגבלות הבאות רוב המנהלים השיבו שהמגבלה אינה מהווה עבורם מגבלה בביצוע פעילות החברה:

• "מחסור בציוד וחומרי גלם" (73%)
• "המצב הביטחוני בישראל" (65%)
• "מחסור בעובדים בלתי מקצועיים" (64%)
• "מחסור בעובדים מקצועיים" (46%)
• "קשיים בהשגת אשראי בנקאי" (42%)
• "מחסור בהזמנות לשוק מקומי" (35%).

לנתוני תרשים 6-1

לנתוני תרשים 6-2

ענף הבינוי

בענף הבינוי ישנן מספר מגבלות שבהן יותר מ- 50% מהמנהלים השיבו שהמגבלה אינה רלוונטית.

המגבלות הללו הן:

• "קשיים בהשגת אשראי חוץ בנקאי" (69%)
• "מחסור בקרקע זמינה לבניה" (63%).

בנוסף, 36% מהמנהלים השיבו שהמגבלה "עיכובים בקבלת היתרים / אישורים " אינה רלוונטית.

המגבלה שמרבית מנהלי החברות, בענף הבינוי בתקופת הסקר ציינו שהיא מהווה בשבילן מגבלה חמורה הייתה – "מחסור בעובדים מקצועיים (בעבודות רטובות)" (32%).

לנתוני תרשים 7-1

לנתוני תרשים 7-2

בנוסף ישנן מגבלות בהן רוב המנהלים השיבו שהמגבלה אינה מהווה עבורם מגבלה והן:

• "מחסור בציוד ובחומרי גלם"(64%)
• "המצב הביטחוני בישראל"(59%)
• "מחסור בעובדים בלתי מקצועיים" (48%)
• "ביקוש נמוך"(41%)
• "מחסור בעובדים מקצועיים בעבודות לא רטובות" (34%)
• "קשיים בהשגת אשראי בנקאי בארץ" (34%)

המסחר הקמעונאי

בענף המסחר הקמעונאי במגבלה של "קשיים בהשגת אשראי חוץ בנקאי " היו יותר מ- 50% שענו שהמגבלה אינה רלוונטית. במגבלה "מחסור בעובדים".

בנוסף ישנן מגבלות בהן רוב המנהלים השיבו שהמגבלה אינה מהווה עבורם מגבלה.

 והן:

• "המצב הביטחוני בישראל" (64%)
• "קשיים בהשגת אשראי בנקאי" (57%)
• "מחסור בעובדים" (56%),דבר שתואם את הביקוש הרב לעובדי מכירות המדווח בסקר משרות פנויות .

לנתוני תרשים 8

ענף השירותים

בענף השירותים ישנן מספר מגבלות שבהן יותר מ- 35% מהמנהלים השיבו שהמגבלה אינה רלוונטית.

המגבלות הללו הן:

• "החרפת התחרותיות בענף" (37%)
• "קשיים בהשגת אשראי בנקאי בארץ" (35%)
• "קשיים בהשגת אשראי חוץ בנקאי" (75%)
• "מחסור בהזמנות לייצוא" (85%)

בענף השירותים ישנן מספר מגבלות שבהן יותר או קרוב ל- 50% מהמנהלים השיבו שהמגבלה אינה מהווה עבורן מגבלה, המגבלות הללו הן:

• "המצב הביטחוני בישראל" (61%)
• "מחסור במכונות וציוד" (56%)
• "מחסור בעובדים" (49%)
• "מחסור בהזמנות לשוק המקומי" (47%)

המגבלה שמרבית מנהלי החברות בענף השירותים בתקופת הסקר ציינו שהיא מהווה בשבילן מגבלה הייתה "החרפת התחרותיות בענף" – מגבלה חמורה עבור 20% מן המנהלים, מגבלה מתונה עבור 24% מן המנהלים ומגבלה קלה עבור 25% מן המנהלים.

לנתוני תרשים 9

ענף המלונאות

בענף המלונאות ישנן מספר מגבלות שבהן יותר או קרוב ל- 50% מהמנהלים השיבו שהמגבלה אינה מהווה עבורן מגבלה, המגבלות הללו הן:

• "מחסור בחדרי אירוח" (75%)
• "מחסור בעובדים" (46%)

ישנן גם  מגבלות שבן יותר או קרוב ל- 50% מהמנהלים ענו שהיא לא רלוונטית "קשיים בהשגת אשראי חוץ בנקאי"(79%) ו "קשיים בהשגת אשראי בנקאי בארץ" ( 44%).

המגבלה שמרבית מנהלי החברות במלונאות בתקופת הסקר ציינו שהיא מהווה בשבילן מגבלה מתונה היו "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" (35.7%).

לנתוני תרשים 10-1

לנתוני תרשים 10-2

השוואת מדדים וציפיות

כפי שפורסם בהודעה החודשית לעיתונות,  ישנם פערים לא מבוטלים בין הערכות מנהלי החברות בנוגע למצב עסקיהם  בשלושת החודשים הקודמים לביצוע הסקר לבין ציפיות לשלושת החודשים הקרובים.

לוח א': מדדים נבחרים לפעילות בעבר ובעתיד בענף התעשייה, דצמבר 2010 – מרס 2012

* בשאלה זו בשאלון ישנם חמש אופנויות ולא שלוש.

בענף התעשייה ניתן לראות שקיימת ציפייה לאופטימיות לעומת הערכת המצב בשלושת החודשים הקודמים למועד הסקר, באותו מדד.

לשם הבנת תופעה זו, נערכה השוואה של הנתונים המקבילים ממדינות OECD נבחרות, עבור ענף תעשייה (תרשים 11)

ניתן לציין שבמרבית המדינות המוצגות – ובניהן גם ישראל, קיים הפער שתואר לעיל בין הציפיות האופטימיות ולהערכה העכשווית הנמוכה. לעומת זאת, בחלק מהמדינות (טורקיה, פולין, שוויץ) קיימות ציפיות פסימיות יחסית למצב העכשווי.

לנתוני תרשים  11

הגדרות

בתקופה הנסקרת, ספטמבר-דצמבר 2011, נמשכה ההתמתנות בקצב ההתרחבות של הפעילות העסקית בישראל.
 הפגיעה ביצוא הישראלי היא פועל יוצא מהמשבר בגוש האירו וההאטה בצמיחה הגלובלית, שהם ככל הנראה הגורם העיקרי המעיב על המשק הישראלי.
 על פי הצטמצמות פער התוצר ומכלול הנתונים על שוק העבודה נראה שבמחצית הראשונה של השנה הגיע המשק לסביבת תעסוקה מלאה.
 התמתנות קצב הצמיחה הביאה עמה תת-ביצוע בגביית המסים, בעיקר המסים העקיפים. הגירעון הכולל ללא מתן אשראי הסתכם בשנת 2011 ב-3.3 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9 אחוזי תוצר.
 למרות התמתנות הצמיחה ניכרו בחודשים האחרונים של 2011 מספר מגמות חיוביות: התרחבות הייצור והיצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית; חזרתה של גביית המסים העקיפים לרמה שהשתררה בחודשים ינואר-אפריל; ושיפור בנכונות הציבור לרכוש מוצרי צריכה בני קיימא ודירות.
 בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתמתנות של קצב האינפלציה, שהחלה בחודש מארס. האינפלציה בשנת 2011 כולה הסתכמה ב-2.2 אחוזים.

בתקופה הנסקרת, ספטמבר-דצמבר 2011, נמשכה ההתמתנות בקצב ההתרחבות של הפעילות העסקית בישראל. נראה אפוא שהמשק עבר את השיא במחזור העסקים, לאחר שנה וחצי רצופות של צמיחה מהירה, אשר אפשרה את הורדתו של שיעור האבטלה. התוצר המקומי הגולמי צמח ברביע השלישי של 2011 בשיעור של 3.6 אחוזים, התואם את קצב הצמיחה ארוך הטווח. את הצמיחה ברביע השלישי הובילה ההשקעה בנכסים קבועים, בעוד שההוצאה לצריכה פרטית צמחה בקצב מתון, והיצוא ללא יהלומים וחברות הזנק גדל רק במקצת. הפגיעה ביצוא הישראלי היא פועל יוצא מהמשבר בגוש האירו וההאטה בצמיחה הגלובלית, שהם ככל הנראה הגורם העיקרי המעיב על המשק הישראלי. סימן נוסף להאטה בצמיחת המשק הישראלי הוא ירידה חדה ביבוא, בעיקר של מוצרי צריכה וחומרי גלם.
על פי הצטמצמות פער התוצר ומכלול הנתונים על שוק העבודה – ירידה של שיעורי האבטלה לרמה נמוכה היסטורית, האצת קצב הגידול של השכר למשרת שכיר והתמתנות בשיעור התעסוקה ובקצב ההתרחבות של מספר משרות השכיר – נראה שבמחצית הראשונה של השנה הגיע המשק לסביבת תעסוקה מלאה. עם זאת הביאה התמתנות קצב הצמיחה ברביע השלישי להתייצבות שיעור האבטלה והיא תפחית את הצורך בהשקעות חדשות. מכאן שללא גידול של השימושים האחרים האטת הצמיחה תימשך.
התמתנות קצב הצמיחה הביאה עמה תת-ביצוע בגביית המסים, בעיקר המסים העקיפים. בשנת 2011 כולה סך ההכנסות המקומיות (ללא אשראי) היה נמוך בכ-5.7 מיליארדי ש"ח מהחזוי בתקציב, בעוד שתקציב ההוצאה נוצל כמעט במלואו. כתוצאה מכך הסתכם הגירעון הכולל ללא מתן אשראי ב-3.3 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9 אחוזי תוצר.

למרות התמתנות הצמיחה ניכרו בחודשים האחרונים של 2011 מספר מגמות חיוביות: התרחבות הייצור והיצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית; חזרתה של גביית המסים העקיפים לרמת החודשים ינואר-אפריל, לאחר ירידה חדה בתקופה הקודמת; ושיפור בנכונות הציבור לרכוש מוצרי צריכה בני קיימא ודירות.

בהמשך להחלטתה העקרונית לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג, אישרה הממשלה בתחילת ינואר את תוספות התקציב הנדרשות לביצוע ההמלצות, וכן תוספות לתקציב בגין החלטות נוספות שקיבלו הממשלה והכנסת מאז אישור התקציב הדו-שנתי, ביניהן בגין הסכמי השכר עם ארגון המורים העל-יסודיים והרופאים והעלאת שכר המינימום. כן החליטה הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון לשנת 2012 ב-3.5 מיליארדי ש"ח. משמעות סך ההחלטות היא הגדלה נטו של הוצאות הממשלה ב-6.4 מיליארדי ש"ח ביחס לתקציב המקורי, והיא מתווספת להחלטות שונות שכבר התקבלו או מצויות בדיון, שגם הן צפויות להגדיל את הוצאות הממשלה. על אף הגידול של סך ההוצאות המתוכננות אין כיום כוונה לפרוץ את תקרת ההוצאות בתקציב 2012.

בתקופה הנסקרת נמשכה מגמת ההתמתנות של קצב האינפלציה, שהחלה בחודש מארס. האינפלציה בשנת 2011 כולה הסתכמה ב-2.2 אחוזים, קרוב לאמצע יעד האינפלציה ( 1–3 אחוזים), והציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון ירדו אף מתחת לאמצע תחום היעד. לירידת המדד תרמו סעיפי המזון, החינוך, התרבות והבידור והתחבורה והתקשורת. בסעיף הדיור נרשמה בתקופה הנסקרת ירידה, בחלקה עונתית, והחלה ירידה של מחירי הדירות בבעלות (שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן). התפתחויות אלה הקלו על בנק ישראל להוריד את הריבית בתקופה הנסקרת במחצית נקודת האחוז במצטבר , כדי לתמוך בפעילות הריאלית לנוכח ההשפעה השלילית של ההאטה הגלובלית על צמיחת המשק המקומי.

צריכים כסף. לכו על מיחזור משכנתא !

זה נורא לדמיין מה יכול לקרות הדולר בשוק ספונטנית במקרה זה. על השוק לשליטה של ​​הדולר Forex ייפול רק על ידי% 1-2.אני מקווה כי המתנגדים שלי, השוללים את קיומה של מערכת שליטה שוק המט"ח, זוכר את החוקים הכלכליים היסודיים. שוק ספונטנית הוא הברומטר קובע כי המחיר האמיתי של מוצרים על בסיס של ביקוש והיצע (במקרה נתון, הוא הריבית הריאלית החליפין של מטבע לאומי).פרק מס '2. סופת ההוריקן "קתרינה" ואת השיטפונות בארה"ב ב -7 בספטמבר 2005. הדולר עולה ביציבות. כרוניקה של אירועים.
כתוצאה מכך סכר (סכר) הכישלון, מספר מדינות בארה"ב להיות מוצף. רשת התעשייה, החקלאות והתחבורה נהרסו. יש החלה פאניקה לא רק בקרב תושבי משותפים אבל בין פקידי דרגות שונות גם כן. מאות ואלפי בני אדם נספו. היו מקרים של ביזה. הבוזזים רבים (וגם, אולי, רק רעב נואשות ואנשים צמאים) נורו על ידי חיילי צבא ארה"ב. ממשלת ארה"ב הכריזה הוריקן זה להיות אסון בקנה מידה לאומי. לראשונה תוכנית חדשה של הגנה אזרחית הוצג (ראו "ה-BBC. כרוניקה הכולל של האירועים").

"קתרינה" היה להביא ארה"ב להרוס. חברי הסנאט של לואיזיאנה שאל milliards 250 דולר מהתקציב הפדרלי להתגבר על "קתרינה" לאחר לוואי.

לפיכך, הוא דוגמה המחשה של אסונות הטבע הגדולים ביותר בארה"ב בעשורים האחרונים. גם המדינה הענייה ביותר בעולם – האיטי – סיפקה סיוע כספי ארה"ב ($ 36 אלפים). עזרה של אוקראינה עשה 1000000 של hrivnias וכו '

מה יקרה הדולר בשוק המט"ח לשליטה? על אף כל החוקים כלכליים ואפילו נגד השכל הישר, הדולר עלה!

תרשים 8.7. אירו / דולר תנועת זוג (לקבלת תמונה בפרופיל ראו הערות בסוף המאמר)

תרשים 8.8. GBP / USD תנועת זוג (לקבלת תמונה בפרופיל ראו הערות בסוף המאמר)

מסקנות קצרות עבור הסוחרים.

כמו שאני חושב, את התזה במט"ח הפך משוק ספונטנית 1 לשליטה לא צריך הוכחות נוספות. לכן, סוחרים חייבים להציג את התיקונים לתוך אסטרטגיה טקטיקה העבודה שלהם במט"ח.

מה הן המסקנות, משמעותי עבור הסוחרים, פעל באופן הגיוני מן העובדות הללו?

תחת התנאים החדשים של השוק לשליטה, סוחר לא לפעול לפי "הקהל" (להקה). כמו ב 'ויליאמס, א' אלדר ו מחברים רבים אחרים הדגישו למדי, "קהל" דוחף את המחיר בשוק כל ספונטנית. נהפוך הוא, על פי הוראות שוק מאורגן פורקס יש לפתוח מראש את האינטרסים של הקונסורציום!

אני מנסה למצוא את הליבה של תחושה טובה בטכניקה זו עבודה מוצלחת על מט"ח. האם יש צורך לגלות מחדש את עקרונות ידועים? ישנם סוחרים אמידים רבים בפתיחות ובכנות להציג את שיטותיהם של צובר רווחים על המט"ח. אם הטכניקות שלהם מצליחים, זה אומר המחברים הללו יש להבין יותר לעומק את הבעיה במהותה.

עם זאת, בפועל, כל הטכניקות לפעמים מביא רווחים, ואילו במקרים אחרים הוא נחות. וזה לא משנה, בין אם טכניקה זו פותחה על ידי ב 'וויליאמס או לא מפורסם, אבל לסוחר מצליח.

מסקנה מס '1. יש צורך בבירור לשרטט את התחומים שבהם טכניקה שניתן עובד, שם הוא נכשל (כמו גם את הסיבות המתאימות). בצורה כזו אנחנו יכולים להבין בבירור מה השיטה של ​​סוחר מסוים כדאי להשתמש בהם – כמו גם איך ומתי לעשות את זה היתרון של העבודה שלנו על מט"ח.

מסקנה מס '2. מערכת המסחר שלך לא חייב להיות רק תערובת (בתערובת) של טכניקות שונות. כלל זה חשוב במיוחד למתחילים. לאחר קריאת ערימות של ספרים על מט"ח, כל אחד מהם להגיש תלונות על "בלגן כזה בראש במקום הארה".

מסקנה מס '3. סוחר צריך לפתח מערכת מסחר משלו. על מנת להשיג רווח, השלבים הבאים יש לנקוט:

. תבחר סתם טכניקה שפותחה על ידי סוחר מחבר כלשהו (למשל, שלי או ב 'של וויליאמס, או של מישהו אחר);

ב. אתה צריך להתרגל לעבוד עם חשבון דמו לפי טכניקה זו במידה כזו של אוטומטיזם, כי אתה "במובן" אותו לבד המערכת שלך (המקורי) הראשון למסחר של עבודה על מט"ח

- רוצים ללמוד תואר חשוב? לכ על לימודי הנדסאי מכשור ובקרה
ג. רק אחרי זה אתה צריך להתחיל ללמוד ספרות נוספת. אתה חייב לראות בבירור מה pointes, "שאול" של מחברים אחרים, יכול לעזור לך באופן אישי לעבוד במט"ח, כדי לשפר את מערכת המסחר שלך להשגת רווחים נוספים.

Objectiveness של מט"ח מפנה מהשוק ספונטנית לאחד לשליטה. דפוס של תהליך זה

כל מעברים עסקיים רווחיים מ ספונטנית 1 לשליטה. זהו שלב המטרה של האבולוציה של מפעלים עסקיים.

בכל ענף עסקי רווחי גדול סופר בשלב הראשוני של להתחנק תחרותי פרוע כבר כבר עברו (נפט, גז, מטלורגיה ברזלי ולא ברזלי, מתכות יקרות, תנועה נשק וכו '). כיום בכל התחומים הללו נחלקים בהחלט בין המשתתפים העיקריים. כלומר, קיימות קבוצות מבחינה כלכלית, תעשייה מסוימים, היטב לשליטה והגנה מפני חדירה של במקביל.

חששות אותו שטח הגדול השמרני ביותר של העסק – כלומר, הסניף הפיננסי, השוק העולמי של המרת מטבע כלל. זה יכול להיות אחרת? האם "כאוס" כלל השוק בו התחלופה עולה 1000000000000 $ ליום? הבנקים הגדולים ביותר וממשלות יכולים לסמוך על "כאוס" – כלומר, להיות אמין של "מחוץ הרצפה" – סוחרים כמו אני ואתה? ארגונים אלה יכולים להיות מודאג כיוון שבו אנו (סוחרים) יכול להפוך את המגמה של כל המטבעות הלאומיים על זה או 2? זה מגוחך להעלות על הדעת!

כדי להבין את כוחו של הקיבוץ אשר ארגן את "המשחק" של מט"ח בכל העולם, אנחנו צריכים להתייחס התזה של "ספסר" כתב העת. בחודש יוני 2001 את שלושת הסוחרים הגדולים ביותר בשוק המט"ח – סיטי בנק, JP מורגן צ'ייס и דויטשה בנק – יחד עם רויטרס Group PLC החלה את המערכת Atriax. עם זאת, האחרונים לא עמדו בתחרות והפסיק לפעול באביב 2002. מחבר המאמר רק רמז כי גם ברית של 3 הבנקים הגדולים ביותר בעולם לא יכול לעשות כל תחרות רצינית למארגן של "משחק" על מט"ח (לקונסורציום או מישהו אחר).

בהקשר זה, איך אפשר לקחת על אמון התזה העיקרית של וויליאמס ב 'בנושא "כאוס המסחר" כי במט"ח הכללים? מה שחשוב, כל השיטות של המחבר בנושא זה מתוך הנחה זו. המסקנה הבאה של ב 'של וויליאמס גם מעלה ספקות. לדבריו, המגמות נוצרות על ידי סוחרים, ואילו הברוקרים רק להבין מגמות אלה והזמנות סוחרים של המקום. לדברי ב 'וויליאמס, העובדה שעכשיו מגמות נעשים במקום "מחוץ הרצפה" מאשר "על הרצפה" (כפי שהיה קודם לכן) מתיר גילוי מה הלאה יקרה בשוק (ראה "כאוס המסחר", פרק 6).

אז, עד כמה טכניקות ב 'של וויליאמס יכולה להיות נכונה אם הבסיס שלהם הוא שגוי בעיקר? בואו למנות את הטעויות היסודיות שנעשו "כאוס המסחר".יש צורך להקל על ההבנה של טכניקות והמלצות מעשיות שניתנו על ידי ב 'וויליאמס בדבר עבודה במט"ח.

1. ב וויליאמס רואה מט"ח כשוק ספונטני, בלתי נשלט על ידי אף אחד. על פי מחבר זה, זה כאוס, אך לא כי המערכת מאורגנת תהיה האסטרטגיה שלו, טקטיקה, טכניקות, מטרות, שיטות הונאה וכו '

2. ב וויליאמס מזכיר את זוג "סוחר + מתווך". עם זאת, באופן לא מודע או מכוון, הוא השמיט את המשתתף השלישי של התהליך הזה. זה הבנקים והמערכת הפיננסית בעולם בכלל. אין ספק, ארגון זה לא פשוט לקחת נוף פרטי או "משחק" שרירותית של סוחרים עם מטבעות העולם הבסיסיות (דולר, אירו, ליש"ט, פרנק שוויצרי וכו ').

עכשיו תן לנו לפתח את הרעיון ב 'של וויליאמס בעצמנו. המטרה שלנו היא להפגין את האבסורד של "תורת הכאוס" שלו להחיל את השוק עדכני של מט"ח.

· כמה ברוקרים ובנקים בשוק מקבלי יכולים לשלם את הרווחים של סוחרים פיקדונות אם סוחרים של הרווחים הכל יהיה גדול יותר מהרווח של עושה השוק בתקופה זו?

· להיות בנעליים של שוק מעצבי לאומיים, בנקים, ממשלות של המדינות המובילות בעולם, וכו ', איך ינהל את עצמך ערב הנושא את החדשות? למשל, לאחר פרסום אוניברסיטת מישיגן, מדד הדולר יכול "לעלות" על 150-200 נקודות ביחס לכל המטבעות הלאומיים. כלומר, כמה שעות עשרות מיליארדי דולר יהיה מחדש. מישהו ירוויח את הכסף, בעוד שמישהו יאבד את זה בגלל השוני שערי החליפין (ציטוטים).

מה תעשה במקום של קבוצות פיננסיות הגדולות ביותר? אתה פשוט יושב ולקחת גלולות הרגעה? אתה פשוט מנסה לנחש מה הצעדים יינקטו על ידי פרופסורים מאוניברסיטת מישיגן? 0.3% יתווספו לשווי המדד הקודם (91.4) או לגרוע ממנו? מה שחשוב, זה "ההבדל" עושה מיליארדי דולר – למישהו!בעל בירות כאלה, אתה פשוט יושב בחיבוק ידיים ומחכה אלוהים יודע מה?סביר יותר, אתה מנסה להפוך את התהליך הזה לשליטה וצפוי. אלא תעשה את המיטב כדי להשיג רווח בעזרת מדדים אלה וחדשות. אני חושב שאתה ינסה לתת לאחרים להפסיד את כספם.

· מה עושה את התיאוריה של "כאוס" על מט"ח מייצגים בפני עצמו אם ארגונית של "המשחק" הכשיר את כל הסוחרים לפעול על פי הסטריאוטיפ?

א). כדי למקם Stop-הפסדים והזמנות לדחות באותם המקומות.

ב). אם את החדשות שהונפקו טובים יותר נבוי, צריך להמר על "לקנות".אחרת (אם החדשות גרועים נבוי), יש צורך על כף המאזניים "למכור".

ג). אם ממוצע נע מהר יותר איטית חוצה את אחת מעלה, כדי יש לפתוח על "קנייה". במקרה של מוצלב כלפי מטה, כדי יש לפתוח על "למכור".

ד). במקרה של סטייה, יש לנסות לפעול נגד המגמה. ב וויליאמס אחרים "קלאסיים" לפחות היה צריך להזכיר כי זה היה אבסורד בעצם לעבוד ככה בתחילת המגמה ובאמצע של זה.

זו הסיבה שניתן בפרק בשם "אנטי המסחר כאוס" – ליתר דיוק, זוהי מערכת אנטי המסחר.

יתר על כן לא יהיה להתעכב על האבסורדיות של תורת הכאוס על ידי ב 'וויליאמס כשמדובר במט"ח. אני מקווה שזה די ברור. כל סוחר יכול למצוא הרבה עדויות של העובדה המט"ח הוא השוק לשליטה. יש גם דוגמאות רבות המוכיחות הטעות של מסקנה ב 'של וויליאמס, כי סוחרים יוצרים מגמה "לדחוף" אותו.

כפי שאני מבין, "המשחק" של מט"ח הכללים שלה מהותם הם כדלקמן.

1. יש ארגונית של המשחק הפיננסי (אליגטור) והמשתתפים (קורבנות).

2. מארגן תמיד מנסה להוכיח: א). אובייקטיביות ויושר הכללים שנקבעו על ידי עצמו, ב). הפשטות של ניתוח, יכולת החיזוי של המצבים ואת האפשרות להרוויח כסף בקלות דרך קבע באחת השיטות רבות של ניתוח (FA, ת"א וכו ').

3. כל המשתתפים של "המשחק" נאלצים לעבור את הטיפול הפסיכולוגי אותו על ידי ברוקרים, עורכי מספריים יצירות "קלאסיות" על מט"ח אנליסטים דרך האתרים שלהם, עם פרוגנוזה. כלומר, מומחים כאלה מלמדים כל סוחר לעבוד כמו כל האחרים בעולם לעשות.

כתוצאה מכך, מארגן מראש יודע קו של סוחרים התנהגות במצבים אלה או אלה. אחוז "שחקנים" למוצרי המפסידים יציב – כ -90%.

4. הצמיחה המהירה במספר מזימות הונאה שפותחה על ידי ברוקרים הפך המשך הגיוני של הכללים לעיל, המנויים של משחק נתון. הכלכלנים של ברוקרים תפסו מהר כי 90% מספר סוחרים, מאבד קרוב מאוד בדמות 100%. בשביל מה הם ישלחו העסקאות של הלקוחות לשוק זר (הבנק עושה השוק)? למעשה, הסוחרים תאבד בכל זאת! חוץ מזה, אפשר קצת "עזרה" הסוחרים מאבדים שלהם על ידי "דריסה" Stop-הפסדים – כל הסוחרים לשמור על הפסדים הפסקת שלהם כ באותו מקום. בנוסף, הטריקים הבאים ניתן לעשות זאת גם כן: "החלקה" (פתיחת עסקאות במחיר הרבה יותר גרוע מאשר המחיר שבו הסוחר רצה לפתוח את העסקה); המחשב "בהמתנה" בתחילת תנועה כבדים בכל צמדי המטבעות. אפשר לתת דוגמאות דומות רבות – עד אי תשלום הונאה גלויה של רווחים שנצברו לסוחרים.

מרכזים אלה מוגנים גם מנקודת המבט של כספים. אם בדירות סכומי הזמנות של סוחרים שפותחים עסקאות על "קנייה" או "למכור" שווים כ, ברוקרים תמיד אפשר לגדר את ההבדל בין "קנה" או "למכור" עם עושה שוק בתנאים של הכבד המגמה.

הדבר היחיד מרמה של ברוקרים מפחדים היא הסרת המסווה מעל שיטות עבודתם. באמת, זה יהיה לשים קץ afflux של "קורבנות" חדש!

יש סימנים בטוח כמה כמה ברוקרים הונאה. במהלך הלימודים שלי אני מונה כמה סימנים כאלה. עם זאת, כאן אני נותן רק מאפיין אחד (הסוחרים צריכים לחשוב על זה היטב). אם ברוקרים יש נקודה אחת של ממרח, אתה צריך לחשב את ההוצאות על הסחר שולית, תיאר בפרוטרוט את כל ספרי "קלאסיים" של מט"ח. למשל, לתת לו להיחשב שתפתח מנת הרבה 1.ברוקרים פורקס כביכול קונה יורו לסכום של 100 $ עבור אלפי אותך. כאשר אתה סוגר את הפקודה, ברוקרים פורקס כביכול כדי להעביר יורו דולר שוב.לכן, אם תפתח 10 עסקאות עם זוג אירו / דולר במהלך היום, ברוקרים פורקס שלך אמור לשלוח כסף לחו"ל ולקבל אותו בחזרה 10 פעמים, לקנות אירו עבור דולר ו VV כל העסקאות הללו יש לבצע במיוחד בשבילך! האם זה מציאותי?

בבנק הסמוך אתה צריך לשאול את התנאים העברה של כ -100 אלפי בחו"ל ובחזרה. תלמדו את עלות העמלה עבור שירותים אלה ואת הזמן הנדרש עבור עסקה זו (תוך יום וחצי, למחרת, וכו '). כאן אני לא מזכיר את המסמכים שצריך להיות מוכנים לכל העברה. אני גם אומר דבר על הזמן הדרוש לאיסוף כל החתימות.

אני שואל את עצמי, במהלך פרק זמן זה אילו שינויים יתרחשו שער היורו / דולר כמו זה האחרון הוא שינוי כל שנייה?

5. להרוויח באופן קבוע במט"ח, אתה צריך לשלוט בעצמך. כלומר, תוכנית המסחר חייב להיות מפותח. על פי שיטה זו תוכל לפעול נגד החוקים "מקובלים". כפי שכבר הוזכר, כללים אלה לפופולרי ארגונית של המשחק ב במט"ח. דבק כללים אלה, יותר מ 90% של סוחרים ברחבי העולם מאבדים את כספם.

6. פיתוח מערכת המסחר שלי, עשיתי שימוש בטכניקות בדרך כלל מוכרים רבים של עבודה על מט"ח (ב 'על ידי וויליאמס, וכו'). אין ספק, יש גרעין של תחושה טובה בטכניקה כלשהי המאפשרת להרוויח כסף – גם אם ב 50% מהמקרים. לכן, המשימה של הסוחר היא לבדל את התנאים, שבהם הטכניקה נתון יכול לספק רווח. כמו כן יש להבין היכן, מתי ומדוע טכניקה זו מניבה הפסד לסוחר. באופן טבעי, סוחר חייב להשתמש רק את החלק הראשון של המערכת, שבו אפשר להשיג רווח.

7. לפיתוח מערכת המסחר שלך, עליך לעשות את המיטב כדי לשלב באופן אורגני בטכניקות שונות, רווחית ב במט"ח. שיטות שונות של מתן ניתוח במט"ח מתוך נקודות מבט שונות עוזרות לנו יותר ביסודיות מאוד להבין את השוק, וכתוצאה מכך, כדי להשיג רווח על בסיס קבוע.

8. המשחק של מט"ח היא התפשטה בכל העולם. בנוסף ספקולנטים, ישנם משתתפים אחרים במט"ח – למשל, אנשים שצריכים החליפין של מטבע העסק שלהם. כל אלה מספקים הזדמנות המטרה להשיג רווחים גדולים יותר (ועוד קבוע) מאשר בכל משחק פיננסי אחר של העולם.

9. לכן, מט"ח נותן הזדמנות אמיתית להיכנס לשוק הפיננסי החדש בעיקר ולהיות עצמאית באמת. כל אחד יכול לעסוק במסחר בכל נקודה בעולם. מה שבטוח, מדינה, בדיוק כפי שהוא היה רוצה את זה, לא ניתן לשלול סוחר של מתקני הייצור שלו כי תחום זה צובר רווחים תלוי רק על טכניקות של האדם מיומנות.

10. מט"ח נותן לך רק הזדמנות להרוויח כסף. עם זאת, לא כל אחד יכול ללמוד איך להשיג רווח אמיתי. גם לאחר שליטה ביסודות להרוויח כסף על Forex, סוחר צריך ללמוד הרבה גורמים נוספים כדי להפוך את יכולות פוטנציאליים שלו לתוך כסף אמיתי. בהקשר זה בהיבטים הבאים מאוד חשובים.

א). היציבות הפסיכולוגית (היעדר פחד סיכון, היכולת לעבוד באופן אוטומטי ברמת התת מודע, וכו ');

ב). מתווך אמין (הרווחים של הסוחר, להיות וירטואלי, להתממש רק אם אתה יכול להמיר אותו בכסף אמיתי בכל שנייה);

ג). שלמות עצמית באמצעות טכניקות חדשות של שליטה צובר רווחים, ללמוד ממורה מנוסה עקב החלפת דעות עם סוחרים אחרים;

ד). את האפשרות לקבל כסף משקיע לניהול הנכס. זה נותן הזדמנות להתקדם מרמת ההפקדה של עצמו של כמה מאות או אלפי דולר לרמה חדשה בעיקר עבודה על מט"ח. בדרך זו אפשר בו זמנית להשקיע חלק מהרווחים של אחד לתוך הפקדה ו להוציא כסף על להגביר משל הרווחה של האדם. יש דוגמה פשוטה. בכל מיני המט"ח, סוחרים רבים אינם להרוויח הרבה כסף: גם אם סוחר הוכפל ההפקדה שלו בחודש, הרווח שלו הוא קטן (למשל, על ידי הפיכת 100 $ מתוך 50 $). חוץ מזה, חלק מזה הוא חייב לקחת מן הפיקדון לצרכי היומיום. אני לא אתן דוגמאות של הפקדות גדולות בגלל הטקטיקה של עבודה איתם שונה בעיקר – כמו גם אחוז של רווח.

11. לא כל אחד יכול לכסות את המרחק בין סיכוי (חלום) להכרה שלה – כלומר, כדי להרוויח כסף אמיתי על מט"ח. בתור סוחר, כאן אתה עובד מול ארגונית של המשחק הזה, שהוא מקצועי. כלומר, כדי להרוויח כסף באופן קבוע על ידי לוקח את זה רחוק ארגונית, צריך להיות מקצועי בעצמו. אל תמהר לפתוח חשבון אמיתי לפחות עד לזמן שבו תוכלו ללמוד לבצע את הפעולות הבאות:

א). כמו ב 'ויליאמס עצמו, כמה דקות כדי לראות בבירור את שתי החלופות האפשריות של התנועה צמד מטבעות בתחילת כל פגישה. במקביל, יש לפתח שתי תוכניות עסקיות, שבו נקודות קלט לשוק ופלט ממנו יש ייעודיים בבירור.

ב). כדי להבין טקטיקה של האדם עצמו עבודה עם חשבון דמו ב במט"ח לשלמות. המטרה היא להגדיל את חשבון דמו לפחות 2.5-3 פעמים בחודש.

ג). לפתח אסטרטגיות ארוכות טווח ביניים (לא פחות מחודש ושבוע, בהתאמה) – כמו גם הטקטיקה לטווח קצר (פגישה פנים יום מסחר). רכישת ידע זה יעזור לך להשיג רווח.

ד). לאחר פתיחת החשבון האמיתי, בהתחלה אתה חייב לעבוד רק עם מגמות (בתנאים של דירות עליך להתמודד עם חשבונות דמו). יש הבחנה ברורה זו מזו בתחילת המסחר.

ה). עליך לבחור שני זוגות מטבע ברית לעבוד איתם כל הזמן, לצבור ניסיון.

12. לא יכול להיות הסיבות לכך חשבון הדמו שלך לא להגדיל באופן קבוע (בעיקר, אולי אתה עסוק מדי בעבודה העיקרית שלך). במקרה זה, כדאי לשכוח במט"ח! אתה לא חייב לפתוח חשבון אמיתי שם. זה אומר במט"ח אינו מיועד אליך.

דרך אגב, אין דבר משפיל לחלוטין בחוסר היכולת לעשות כסף על Forex. יש אנשים שלא מבינים בטכנולוגיה, או בספרות. אחרים אינם לומדים להכיר אמנות, פוליטיקה או ספורט, וכו 'האם מישהו רואה את עצמו נחות בגלל סיבה זו? אין ספק, בכלל לא!

בדומה לכך, אני מבין היטב את התגובה לשני הפריטים האחרונים של החזון שלי של המשחק ב במט"ח יכול להיות לקוי. זה יעורר גל מיידית של השמצות ושקרים בנוגע אליי הספר שלי. הסיבה היא שאני לא עובד ברוקר אלא סוחר.אני מנסה להבין כללים האחרונות של המשחק על מט"ח, המנגנונים שלה ולהסביר אותם לאחרים.

המדד המשולב לחודש דצמבר 2011  עלה ב-0.2 אחוז.

המדד המשולב[1] למצב המשק בחודש דצמבר עלה ב-0.2 אחוז. נתוני המדד בחודשיים האחרונים מצביעים על המשך התרחבות הפעילות במשק, אך בקצב מתון יחסית לזה שנרשם ברביע השלישי של השנה. העלייה במדד החודש משקפת עליות במדד יבוא מוצרי צריכה ובמדדי יצוא השירותיים והסחורות, שקוזזו על ידי ירידות במדדי הייצור התעשייתי ופדיון המסחר והשירותיים. בסיכום שנתי המדד המשולב השנה רשם בשנת 2011 עלייה נאה בשיעור של 4.9 אחוזים בממוצע לאחר כ-5.9 אחוזים בממוצע בשנת 2010. יצוין כי עפ"י אומדני הלמ"ס המוקדמים נרשמה בשנת 2011 צמיחה נאה בתוצר העסקי ששיעורה עמד על כ- 5.1 אחוזים בממוצע.

אשר להתפתחות רכיבי המדד: מדד הייצור התעשייתי ירד בנובמבר בשיעור של 2.1 אחוזים, לאחר עליה בו של 2.3 אחוז באוקטובר. מדד הפדיון של המסחר והשירותים ירד בנובמבר ב-0.4 אחוזים לאחר יציבות בו בחודש אוקטובר. מדד יצוא השירותים (ללא שירותי תחבורה) עלה בדצמבר (אומדן בנק ישראל), בשיעור של 0.1 אחוזים לאחר שעלה ב-1.2 אחוזים בנובמבר. מדד יבוא תשומות לייצור ירד בדצמבר בשיעור של 0.1 אחוזים, בהמשך לירידה של 2.3 אחוזים בנובמבר. מדד יצוא הסחורות עלה בדצמבר בשיעור של 1.4 אחוז, בהמשך לעליה  של 0.7 אחוז בנובמבר. מדד יבוא מוצרי צריכה עלה בדצמבר בשיעור של 2.1 אחוזים, בהמשך לעליה של 0.2 אחוזים בנובמבר.

Israel's Balance of Payments – July-September 2011

החשבון השוטף של מאזן התשלומים ביולי-ספטמבר 2011 הסתכם בעודף של 0.6 מיליארד דולר, בניכוי השפעות עונתיות. זאת, לאחר גירעון של 0.3 מיליארד דולר ברבע הקודם.

להלן, פירוט הממצאים:

א. החשבון השוטף (לוחות 1 ו- 2)

הנתונים על הגירעון בחשבון השוטף מתקבלים מסיכום מאזן התשלומים שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבע השלישי של שנת 2011. הסיכום כולל את עסקאות תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות וההעברות השוטפות, בדולרים שוטפים.

השיפור בחשבון השוטף ברבע השלישי של שנת 2011 – בהשוואה לרבע השני – הסתכם ב- 0.8 מיליארד דולר, ומשקף שיפור ברוב רכיבי החשבון השוטף למעט חשבון ההעברות: בחשבון השירותים עלה העודף ב- 70 מיליון דולר, בחשבון הסחורות ובחשבון ההכנסות הצטמצם הגירעון ב- 0.4 מיליארד דולר, לעומת זאת בחשבון ההעברות השוטפות הצטמצם העודף בכ- 0.1 מיליארד דולר.

חשבון הסחורות והשירותים (לוחות 3, 4 ו-9)

החל מההודעה לרבע השני של 2011, בהתאם לכללים הבינלאומיים המפורטים במדריך החדש 6BPM, חל שינוי ברישום המסחר הבינלאומי בסחורות שאינן עוברות את גבולות המדינה: עסקאות מסוג זה נרשמות כיצוא סחורות נטו במקום כיצוא שירותים נטו. רישום זה אינו משנה את סך יצוא הסחורות והשירותים אלא את הרכבו בלבד, ולכן אינו משפיע על הגירעון/עודף בחשבון השוטף.

(לוח3). נספח: מסחר בינלאומי בסחורות שאינן עוברות את גבולות המדינה

חשבון הסחורות והשירותים – לאחר ניכוי עונתיות – הסתכם בגירעון של 0.2 מיליארד דולר, בהמשך לגירעון  של 0.7  ו-0.6 מיליארד דולר ברבע השני  והראשון של 2011 ולאחר עודפים בשמונת הרבעונים הקודמים – בשנים 2010 ו-2009.

יצוא הסחורות והשירותים, בדולרים שוטפים ובניכוי גורמים עונתיים, הסתכם ב-22.9  מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011 ועלה ב- 1.2% לעומת הרבע הקודם. לעומת זאת יבוא הסחורות והשירותים ירד בהשוואה לרבע הקודם והסתכם ב- 23.2 מיליארד דולר ברבע השלישי של השנה.

הגירעון בחשבון הסחורות (לוח 3) – יצוא פחות יבוא, ברבע השלישי 2011- בניכוי גורמים עונתיים ירד ל- 1.9 מיליארד דולר, מגירעון של 2.4 מיליארד ברבע הקודם.

נתוני היצוא והיבוא של סחורות במאזן תשלומים כוללים את הסחר עם הרשות הפלסטינית והתאמות מאזן תשלומים לנתוני סחר חוץ.

יצוא הסחורות – בניכוי השפעות עונתיות- הסתכם ב- 16.3 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011 ועלה ב- .1.6% לעומת היצוא ברבע הקודם.

יבוא הסחורות הסתכם ב- 18.2 מיליארד דולר מזה: היבוא הביטחוני היה 0.6 מיליארד דולר. יוזכר שערך  יבוא הסחורות  אינו כולל את הוצאות הובלת הסחורות לישראל וביטוחם.

העודף בחשבון השירותים (לוח 4 ו-9) ברבע השלישי של 2011 – לאחר ניכוי עונתיות – הסתכם ב-1.7 מיליארד דולר, בדומה לרבע הקודם.

יצוא השירותים הסתכם ב-6.7  מיליארד דולר – בניכוי השפעות עונתיות –בדומה ליצוא ברבע הקודם.

יצוא שירותים עסקיים אחרים – המהווה כשני שלישים מתוך סך יצוא השירותים– ירד מעט ברבע השלישי של 2011  בהשוואה לרבע הקודם, והסתכם ב- 4.2 מיליארד דולר.

שירותים עסקיים אחרים כוללים שירותי תוכנה ומחשוב, שירותי מחקר ופיתוח, תקשורת, שירותי הנדסה,  תמלוגים, עמלות ושירותים אחרים. בנוסף, ביצוא של שירותים אלה כלולים  גם תקבולים מחו"ל כתוצאה ממכירת חברות הזנק ישראליות (Start-up)  לתושבי חו"ל– יצוא זה כלול בענף המו"פ של שירותים עסקיים והסתכם ברבע השלישי של השנה ב- 74  מיליון דולר,  לעומת 191 מיליון דולר ברבע הקודם.

יצוא שירותי התיירות – לאחר ניכוי עונתיות וללא הוצאותיהם של עובדים זרים בישראל – הסתכם ב- 1.0 מיליארד דולר ברבע השלישי של השנה.

יצוא שירותי הובלה ותחבורה – בניכוי גורמי עונתיות – הסתכם ב- 1.1 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011, בדומה ליצוא ברבע הקודם. שירותי הובלת מטענים בין נמלים זרים מהווה 62% מסך יצוא שירותי הובלה ותחבורה.

יבוא השירותים, לאחר ניכוי עונתיות, הסתכם ב- 4.9 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011 , בדומה לרבע השני של 2011.

יבוא השירותים העסקיים – שמהווה 43% מסך כל יבוא השירותים – הסתכם ב-2.1 מיליארד דולר וירד ב- 8.3% לעומת הרבע הקודם.

יבוא שירותי תיירות ביולי-ספטמבר 2011–  בניכוי השפעות עונתיות – עלה בהשוואה לרבע  השני של 2011 והסתכם ב- 1.0 מיליארד דולר.

יבוא שירותי הובלה ותחבורה הסתכם ב- 1.7 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011.

חשבון הכנסות בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה (לוח 5)

חשבון זה מורכב מהכנסות בגין השקעות פיננסיות- הכוללות תקבולי ריבית, דיבידנדים ורווחים שלא חולקו,  ועבודה שכירה של תושבי ישראל בחו"ל בניכוי הכנסות של תושבי חו"ל בישראל מהשקעות פיננסיות ועבודה שכירה.

חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות פיננסיות ושכר עבודה, בניכוי השפעות עונתיות, הסתכם בגירעון של 1.3 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011, ירידה של  25% בגירעון בהשוואה לרבע הקודם .

חשבון ההכנסות נטו בגין השקעות פיננסיות: הכנסות מהשקעות תושבי ישראל בחו"ל בניכוי הכנסות תושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל – הסתכם בגירעון של 0.4 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011, ירידה בגירעון של 0.4  מיליארד דולר בהשוואה לרבע הקודם.

הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל – בניכוי השפעות עונתיות – הסתכמו ב- 1.6 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2011, דומה להכנסות אלה ברבע הקודם.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל הסתכמו ב- 2.0 מיליארד דולר ביולי-ספטמבר 2011, ירידה של 0.5 מיליארד דולר בהשוואה לרבע השני של שנת 2011.

חשבון ההכנסות בגין תשלומים לעובדים שכירים – הכנסות מעבודה של ישראלים בחו"ל בניכוי הוצאות על עבודה של זרים בישראל – הסתכם בגירעון של 0.9 מיליארד דולר ברבע השלישי של השנה, לאחר גירעון דומה ברבע הקודם.

חשבון העברות שוטפות (לוח 6)

ההעברות השוטפות נטו לישראל ברבע השלישי של שנת 2011, לאחר ניכוי עונתיות, הסתכמו ב- 2.1 מיליארד דולר, בהמשך  להעברות נטו של 2.2 מיליארד דולר ברבע השני של 2011 .

ב. חשבון ההון (לוח 6)

העברות הון נטו לישראל ביולי-ספטמבר 2011 הסתכמו ב- 0.3  מיליארד דולר, בדומה להעברות ברבע הקודם.

ג. החשבון הפיננסי (לוח 7)

החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל ושל תושבי חו"ל בישראל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים.

השקעות ישירות

השקעות ישירות מאפשרות למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה. השקעות אלה כוללות – בנוסף להון מניות – גם רווחים שלא חולקו והון אחר המושקע בחברות עסקיות, כגון הלוואות בעלים.

השקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל: ברבע השלישי של שנת 2011 השקיעו תושבי ישראל בחו"ל 0.9 מיליארד דולר, בדומה לרבעים הקודמים ( הראשון והשני) בהם הסתכמו ההשקעות ב- 1.1 מיליארד דולר בכל רבע.

השקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-2.3 מיליארד דולר ברבע השלישי של השנה בהמשך לגידול  ממוצע של כ- 2.0 מיליארד דולר בארבעת הרבעים שקדמו לו.

השקעות בניירות ערך סחירים

השקעות תושבי ישראל בניירות ערך סחירים בחו"ל ירדו ב- 1.0 מיליארד דולר, בהמשך לירידה של 0.4 מיליארד דולר ברבע הקודם, ולאחר גידול רציף בהשקעות אלה מאז הרבע האחרון של שנת 2008

השקעות תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים:  ירידה ניכרת של 1.7  מיליארד דולר  בהשקעות תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים, הנובעת ממימוש נטו של כ-3.4 מיליארד דולר במק"מ וכ- 1.5 מיליארד דולר במניות, ירידה זו קוזזה חלקית ע"י השקעה נטו של 3.3 באג"ח ממשלתיות לטווח קצר ובינוני.

השקעות אחרות

חשבון זה כולל הלוואות, מזומנים ופיקדונות, אשראי מסחרי ונכסים או התחייבויות שלא נכללים בסעיפים האחרים של החשבון הפיננסי.

השקעות אחרות של תושבי ישראל בחו"ל ברבע השלישי של 2011 הסתכמו ב- 0.1 מיליארד דולר בלבד, לעומת 1.5 ו- 1.8 ברבעים הקודמים.
בהשקעות האחרות של תושבי חו"ל בישראל  נרשמה ירידה של כ- 1.0 מיליארד דולר לאחר גידול רציף בהשקעות אלו מזה  כחמישה רבעים.

בנכסי הרזרבה  עליה של 0.5 מיליארד דולר בלבד, עליה שהושפעה מרכישות מט"ח בשוק הפתוח ע"י בנק ישראל בסך 225 מיליון דולר בלבד,  זאת לאחר רכישות בהיקפים גדולים יותר ברבע הראשון (2.3 מיליארד דולר) וברבע השני (2.1 מיליארד דולר) של שנת 2011.

ד. מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל (לוח 8)

בסוף ספטמבר 2011, מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל (International Investment Position ) הסתכם בעודף של נכסים על ההתחייבויות בסך 15.2 מיליארד דולר. זהו גידול בנכסים בהשוואה לסוף ספטמבר 2010 בו נרשם עודף נכסים על התחייבויות בסך 0.2 מיליארד דולר בלבד.

נכסי המשק בחו"ל בסוף ספטמבר 2011 הסתכמו בסך 257.0 מיליארד דולר,  שקוזזו ע"י התחייבויות המשק לחו"ל בסך 241.8 מיליארד דולר.

החוב החיצוני נטו של המשק:  עודף הנכסים על התחייבויות של המשק מול חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) ירד ב-1.6 מיליארד דולר ברבע השלישי של שנת 2011 והסתכם ב-58.7 מיליארד  דולר בסוף ספטמבר 2011

רוצים לעשות כסף ? בואו לאתר איטריידר

רוצים לחסוך כסף? קראו על הלוואה לאנשים פרטיים

תפתחות שער החליפין – היחלשות של השקל מול הדולר במקביל להתחזקות הדולר בעולם
במהלך חודש נובמבר נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 5.2%, מול האירו השקל נותר כמעט ללא שינוי, ומול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, נחלש השקל בכ-2.1%.
במקביל, התחזק הדולר בחודש נובמבר בכ-5.2% מול האירו, בכ-2.7% מול הפאונד הבריטי, ומול הפרנק השוויצרי התחזק הדולר בכ- 6%.

תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל לעומת עלייה בסטיית תקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – המשיכה לרדת בחודש נובמבר ועמדה על 6.57%, בהשוואה ל- 9.4% בחודש אוקטובר, כ-9.7% בספטמבר ו- 11.2% באוגוסט.
מנגד, ובניגוד למגמת הירידה בשלושת החודשים האחרונים, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, עלתה בחודש נובמבר לרמה של כ- 12%, בהשוואה ל- 11.3% בחודש אוקטובר, וכ-12.4% בספטמבר .
לשם השוואה, סטיות התקן הגלומות באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים נותרו בחודש נובמבר ברמה ממוצעת של כ- 17% ו- 13.8% בהתאמה, בדומה לחודש אוקטובר.

נפח המסחר בשוק המט"ח – ירידה בנפח המסחר היומי הממוצע הכולל, במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש נובמבר הסתכם בכ-129 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-118 בחודש אוקטובר וכ- 132.5 בספטמבר. נפח המסחר היומי הממוצע המשיך לרדת בחודש נובמבר ועמד על כ- 5.9 מיליארד דולר, בהשוואה לכ- 6.6 בחודש אוקטובר וכ- 7 ספטמבר.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש נובמבר ב- 41.3 מיליארד דולר בהשוואה לכ-35.6 מיליארד דולר באוקטובר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה המשיך לרדת בנובמבר ועמד על כ- 1.9 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2 מיליארד באוקטובר ו-2.4 מיליארד בספטמבר.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש נובמבר ב- 10.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 8.6 מיליארד דולר באוקטובר. הממוצע היומי של נפח המסחר באופציות כמעט ולא השתנה בהשוואה לחודש אוקטובר ועמד על 477 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם בחודש נובמבר בכ-77 מיליארד דולר, בהשוואה ל-73.8 מיליארד באוקטובר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות החלף ירד בכ- 14% לרמה של כ- 3.5 מיליארד דולר.

מחפשים מידע על שניצלים?

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד בחודש נובמבר, ועמד על 40.36% בהשוואה ל-43.37% באוקטובר, וכ- 41% בספטמבר.

החלטת הריבית הנוכחית התקבלה על ידי הועדה המוניטרית בהתאם לחוק בנק ישראל החדש. בועדה שישה חברים.

שלושה חברים מתוך הבנק: נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר (יו"ר הועדה), המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג והיועץ הבכיר לנגיד, מר בארי טאף.

שלושה חברים מקרב הציבור: פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' רפי מלניק ופרופ' אלכס צוקרמן.

להודעה שפרסם בנק ישראל על אישור חברי הועדה על ידי הממשלה :

http://www.boi.org.il/press/heb/111009/111009dlph.htm

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.2%, נמוך מהתחזיות המוקדמות, שעמדו בממוצע על אי שינוי, ובתוך התוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. סעיף מחירי המזון במדד המשיך לרדת, בין היתר, על רקע המחאה החברתית. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נכנסה החודש לתוך טווח יעד המחירים, ושיעורה 2.9%. האינפלציה (בניכוי עונתיות) בשבעת החודשים האחרונים נמצאת בסביבת הגבול התחתון של תחום היעד.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון, הגיעו לרמה של כ-2% לקראת סוף ספטמבר וירדו באוקטובר והן עומדות בממוצע על 1.6%. הציפיות ירדו בעיקר בטווחים הקצרים; בטווחים הבינוניים והארוכים הן שמרו על יציבות סביב 2.3%. תחזיות האינפלציה ל-12 המדדים הקרובים של החזאים עומדות בממוצע על 2.2%, מעט מתחת לממוצע בחודש הקודם. הרקע לירידתן של הציפיות הוא ככל הנראה המשך הציפיות להאטה בצמיחה בעולם  ובארץ, וכנראה  גם  התהליך של הפחתת המחירים על ידי רשתות שיווק וספקי שירותים שונים, בהשפעת המחאה החברתית נגד יוקר המחיה. במקביל נמשכה הירידה של הציפיות לריבית בנק ישראל. זו צפויה לעמוד בעוד שנה על 2.7% לפי שוק התלבור (לעומת 3% לפני כחודש) ועל 3% לפי ממוצע תחזיות החזאים (לעומת 3.15% לפני כחודש). רוב החזאים צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לנובמבר ללא שינוי, ובממוצע הם צופים הפחתת ריבית של 0.3% בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית: הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה של החודשים האחרונים, אשר לפיה קצב הצמיחה של המשק מתון מזה שאפיין את הרביע הראשון של 2011: בשימושים המקומיים נרשמה התמתנות מסוימת ונרשמה ירידה  ביצוא הסחורות; לפי נתוני סחר החוץ (נתונים מנוכי עונתיות) ירד היצוא התעשייתי ברביע השלישי בכ-4.3% ביחס לרביע השני. לעומת זאת היבוא נותר כמעט ללא שינוי, בעיקר עקב גידול היבוא של מוצרי השקעה. בחודש ספטמבר הוסיף והתרחב הגירעון המסחרי בחשבון הסחורות, שאפיין את המשק בחודשים האחרונים. סקר החברות של בנק ישראל לרביע השלישי מראה כי המשק ממשיך להתרחב, אמנם בקצב מתון מאשר ברביעים הקודמים. יחד עם זאת, ברוב הענפים הציפיות לרביע הרביעי נעות בין קיפאון בפעילות לירידה מתונה בה. סקר המגמות של הלמ"ס ומדדי האמון של גלובס ובנק הפועלים מצביעים על האטה בכוונות הצריכה של הציבור. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש ירד באופן חד ונמצא מתחת ל-50. תקבולי המסים בחודש ספטמבר היו נמוכים ב-4% מהתחזית –  המשך להאטה המיסים בהם, שהחלה באפריל.

שוק העבודה: ההתפתחויות בשוק העבודה מצביעות על רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. קצב הגידול של מספר המועסקים התמתן בחודשים האחרונים. שיעור האבטלה לפי נתוני המגמה נותר ללא שינוי, ובחודש יולי הוא עמד על 5.4%. בחודשים מאי עד יולי עלה מספר משרות השכיר של ישראלים, במונחים שנתיים, ב-2% לעומת שלושת החודשים הקודמים (נתונים מנוכי עונתיות). השכר הנומינלי של ישראלים עלה בחודשים מאי עד יולי ב-1.5% לעומת שלושת קודמיהם (בניכוי עונתיות), והשכר הריאלי נותר ללא שינוי. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש ספטמבר גבוהים נומינלית ב-9% (אומדן ראשוני) מאשר בספטמבר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה).

הערכות חטיבת המחקר: על פי התחזית האחרונה של חטיבת המחקר (שנערכה בסוף ספטמבר), שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 יהיה 2.3%, והריבית הממוצעת בשנת 2012 צפויה לעמוד על 3%. צמיחת התוצר לשנים 2011 ו-2012 צפויה להסתכם ב-4.7% וב-3.2%, בהתאמה. הערכה זו מתבססת, בין היתר, על עדכון כלפי מטה של תחזיות קרן המטבע הבין-לאומית לגבי הצמיחה והסחר העולמיים. החודש בחנו בחטיבת המחקר את ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי של תרחיש שבו הצמיחה העולמית נמוכה בנקודת אחוז מאשר בתרחיש הבסיסי. אם יתממש  תרחיש זה, הצמיחה בישראל צפויה להיות נמוכה בכחצי נקודת אחוז ב-2012 מאשר בתחזית הבסיסית, האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012  והריבית הממוצעת ב-2012 צפויות להיות נמוכות ב-0.8 נקודות אחוז ונקודת אחוז אחת, בהתאמה.

נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה עד ספטמבר היו נמוכות ב-3.1% מהתוואי המתאים לתחזית ההכנסות בתקציב, בעיקר בגלל האטה בתקבולי המסים העקיפים, שהחלה בחודש אפריל. הגירעון הכולל של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בתקופה זו ב-9.7 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 14 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. על פי ההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה נראה כי ההכנסות ממסים יהיו נמוכות במקצת מהתחזית בתקציב, והגירעון התקציבי בשנת 2011 יהיה בסביבת תקרת הגירעון הקבועה בחוק – 3% תוצר.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/9/11 ועד 21/10/11 יוסף השקל מול הדולר ב-1.8% – בדומה למגמה הכללית, אך בשיעור מתון ביחס למטבעות בשווקים מפותחים. לעומת זאת מול האירו נותר השקל ללא שינוי (פיחות של כ-0.02%). במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי יוסף השקל בכ-0.8%. שיעור ההשתתפות של הפעילים הזרים במסחר במט"ח עמד באוקטובר על 26%, לעומת 32% בספטמבר וממוצע של 34% בשנת 2011.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/9/11, ועד 21/10/11 עלה מדד ת"א 25 ב-5.9% תוך תנודתיות גבוהה יחסית, בדומה למגמה במרבית שוקי המניות בעולם. שוק האג"ח הממשלתיות הגיב בירידת תשואות במרבית הטווחים. בעקום השקלי ירדו התשואות ב-10–16 נ"ב לאורך רוב העקום, ואילו בעקום הממשלתי הצמוד הן ירדו ב-6–12 נ"ב במרבית הטווחים. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם–  לכ-250 נ"ב, לעומת כ-290 נ"ב בחודש הקודם. תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום כולו, ירידות של עד 25 נ"ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך תקופה זו מ-2.98% ל-2.8%; זאת על רקע הורדת ריבית בנק ישראל בחודש הקודם וציפייה למהלכים דומים בחודשים הקרובים. הפדיונות בקרנות הקונצרניות נמשכו גם החודש, אמנם בקצב איטי ביחס לחודש הקודם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה החודש לכ-160 נ"ב, לעומת כ-218 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד עלו בכ-2%.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-0.5%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-13.1%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אוגוסט גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.5%, לרמה של 768 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה באוגוסט בשיעור של 0.4%, והסתכמה ב-359 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט ב-10.9%, לרמה של 255 מיליארדי ש"ח, לאחר שב-12 החודשים שהסתיימו ביולי היא עלתה ב-11.8%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים אשר הסתיימו בספטמבר נמוך מעט מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט –  המשך לירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות בריבית משתנה שניתנו בספטמבר עלה ל-26.8%, לאחר שבאוגוסט הוא כבר עמד  על 26.1%. שיעורים אלה נמוכים משמעותית מרמות השיא שאפיינו את הרביע הראשון של 2009 – כ-75% בממוצע. שיעורי הריבית על המשכנתאות המשיכו לעלות גם באוגוסט באפיקים הצמוד והלא-צמוד בריבית משתנה, וירדו באפיק הצמוד למדד בריבית קבועה.

שוק הדיור: נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש יולי ל-42,910 ו-33,138, בהתאמה, לעומת 42,059 ו-33,740 בחודש הקודם (נתוני משרד השיכון). מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים יוני עד אוגוסט הוא היה, בממוצע, גבוה ב-9.1% מאשר בשלושת קודמיהם (נתונים מקוריים). ענף הבנייה הוסיף להתרחב ברביע השלישי, על פי נתוני סקר החברות של בנק ישראל, והציפיות בענף הן להמשך הגידול בפעילות גם ברביע הרביעי.

מחירי הדיור (שכר הדירה) הנכללים במדד ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית. בחודש ספטמבר הם עלו ב-0.9%, וב-12 החודשים האחרונים ב-5.5%, והם צפויים, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך לעלות בקצב דומה גם בשנה הקרובה. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים יולי ואוגוסט בקצב חודשי של 0.8%, לאחר עלייה של 0.4% ביוני ויולי. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות עדיין גבוה ויציב יחסית: ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי הוא עמד על 12.1%, לעומת 12.3% ביוני ו-12.1% במאי; זאת לאחר רמות של כ-20% בשנת 2010.

ההאטה בקצב עלייתם של מחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול במספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להמשיך ולבוא לידי ביטוי בהמשך.

המשק העולמי: אי-הוודאות לגבי המשך ההתאוששות של המשק העולמי גברה החודש, בעיקר על רקע הקשיים במשקים העיקריים, המשבר הפיננסי באירופה ואי הבהירות ביחס לתוכניות החילוץ המתגבשות באירופה. תחזיות הצמיחה השונות לאירופה ל-2011 ו-2012 התעדכנו כלפי מטה, והתרחיש הבסיסי הוא קיפאון באירופה וצמיחה נמוכה בארה"ב. כן נראים סימנים ראשונים להתמתנות הפעילות הכלכלית בשווקים מתעוררים. גורמי הסיכון ממשיכים להתמקד באירופה, שבה הסיכוי לצמיחה שלילית, גם במשקי הליבה, התגבר משמעותית, ולאחרונה ירדה תחזית הצמיחה בגרמניה לשנת 2012 במחצית –  ל-0.8%. החשש מפני משבר פיננסי חמור נותר גבוה, בגלל התפשטות הסיכון גם לבנקים מובילים באירופה, קשיי נזילות במערכת הבנקאית והורדת דירוג לבנקים מובילים בעולם. תנאי רקע אלו הניעו את קובעי המדיניות באירופה להכריז על תוכנית סיוע מקיפה, ובנקים מרכזיים עיקריים –  (Fed, ECB, BOE) לחדש את תוכניות ההרחבה השונות. יחד עם זאת, תוכניות הסיוע המסתמנות באירופה ונתוני מקרו טובים יחסית בארה"ב הביאו לעליות של מדדי המניות העיקריים.